לאחר הניתוח טל נשלח למחלקה להתאוששות. השהות שלאחר הניתוח התאפיינה בהקאות מרובות עד למצב של הקאת "גרגירי קפה" הנובע מהקאה מאומצת עם סיבי דם בנוזל קיבה.
ההנחיה שניתנה לאחר הניתוח הייתה למתן 200 מ"ג אצטאמינופן (אקמול) בתמיסה או בנר. בפועל, הוא קיבל מנה נוספת של אצטאמינופן 250 מ"ג מיד לאחר שחזר מחדר ניתוח בצהריים.
בשעות שלאחר הניתוח ניתנו לטל 3 מנות נוספות של אצטאמינופן 250 מ"ג באחה"צ, בערב ובלילה לפני חצות. לסיכום, מנות האצטאמינופן שניתנו לטל בטווח של 18 שעות היה 1,300 מ"ג, שמשמעות הדבר היא כ-144 מ"ג לכל ק"ג ממשקל הגוף.
טל שוחרר לביתו עם הנחיה למתן נר אקמול של 250 מ"ג לשיכוך כאבים בעת הצורך. בשעות ערב של אותו היום, עלה חום גופו ל-37.9 והוריו נתנו לו נר אקמול, בהתאם להנחיות שקיבלו מן הרופאים.
למחרת, בזמן ההנקה, טל "ננעל" על השד, תוך כדי אכילה, השמיט את ראשו לאחור לאחר גלגול עיניים. מיד הוריו פנו לקופת-החולים ואלה הבהילו את טל למיון בבית-החולים בו הוא נותח – כל זאת, בפחות מיממה מהשחרור לאחר הניתוח.
טל התקבל לאשפוז במיון במצב קטטוני, עם אנצפלופתיה, פרכוסים וכבד מוגדל כמעט עד לקשת הצלעות.
בדיקות המעבדה שנערכו לו הדגימו כשל כבדי חריף וקשה ביותר שהתאפיין בעליה קיצונית ברמות האנזימים ההפטו-צלולריים, ירידה חדה בסוכר הדם, באלבומין וריכוז אמוניה גבוה בדם. נמצאה גם הפרעה קשה בתפקודי הקרישה. בדגימת הדם שנלקחה, כ-13 שעות לאחר מתן המנה האחרונה של אצטאמינופן, ריכוז האצטאמינופן בדם היה גבוה מאוד.
טל טופל במוקומיסט (NAC = N-Acetyl cysteine), בשל החשד לקשר בין מנות האקמול לכשל הכבדי. אז גם נאמר להוריו כי ילדים שמטופלים או ידועים כסובלים מבעיות כבד כלשהן, יש לתת להם נורופן ואקמול לסירוגין ולא ליצור אצלם עומס בכבד – כפי שהתרחש במקרה זה. הכבד היה ידוע כבעייתי ולמרות זאת נתנו אקמול מיד לאחר הניתוח, חרף זאת כי ידוע שהוא מתפרק בכבד.
טל חלה בכשל כבדי חד (Actue Hepatic Failure) קשה ביותר ומסכן חיים, שהסתבך בפגיעה מוחית (Hepatic Encephalopathy) וגרם לו פגיעה נוירולוגית קשה בטווח קצר, עם אבדן הכרה, פרכוסים, היפוטוניה והאטה בהתפתחות המוטורית. טל התאושש בהדרגה תוך מספר שנים מהפגיעה הנוירולוגית, אך נותר עם עיוורון בעינו.
המומחים של אולמד - רפואה בקליק
בחנו את הרשלנות העולה מן המקרה:
הוריו של טל יצרו קשר עם חברת אולמד דרך עורך-דין.
חברת אולמד לאחר אבחון רופא הבית, מצאה עבורו טוקסיקולוג אשר קבע כי התקיימה במקרה זה רשלנות רפואית מכמה סיבות:
הכשל הכבדי החריף נגרם ללא כל ספק, בהסתמך על ספרות רפואית מתחום הטוקסולוגיה, כתוצאה ממנת יתר חוזרת של אצטאמינופן ביומיים שקדמו להופעתו.
המנות החוזרות הגבוהות של אצטאמינופן ניתנו באופן מוטעה.מלכתחילה, כל מנה הייתה גבוהה מן המקובל, גם בחישוב פשוט על-פי משקלו של טל באותו הזמן.
מתן אצטאמינופן הינו בעייתי בילד עם בעיה בכבד.
הצום של טל לקראת ההרדמה והמצב של כמעט צום בשעות הארוכות של ההתאוששות, העלו עוד יותר את הסיכון להרעלת אצטאמינופן, גם ממנת יתר גבוהה במידה קלה מהמומלץ, מה גם שהוא קיבל מנות יתר חוזרות.
חוות הדעת הרפואית הוגשה לבית משפט בצירוף כתב התביעה
מחפש טוקסיקולוג לאבחון קש"ס תביעה שלך?
לחץ כאן
בלוריה דיין
מנכל"ית
חב' אולמד רפואה בקליק אול מד
פלטפורמה ייחודית המחברת בין אנשי המקצוע המשפטיים והרפואיים,
bloria@allmed.co.il
